לאחר תקופה של שהות בפגייה מגיע הרגע לו חיכיתם כל כך הרבה זמן- אתם חוזרים הביתה. את רגעי השחרור אפשר לתאר כשעות אופוריה מרגשות שלאחריהן תיתכן נחיתה קלה, במיוחד אם התרגלתם לקבל מענה מהיר מהצוות המטפל או אפילו סתם אם בכל צפצוף מוניטור הייתם מרימים מבט מייחל אל עבר המספרים שעל הצג בתקווה שהערכים יתייצבו סוף סוף. אולי גם הכרתם את המוניטור כל כך טוב עד כי ידעתם לומר מתי גלי הסטורציה אמיתיים או לא. הפגייה הפכה להיות הבית השני שלכם ולמשך זמן מה אכן הרגשתם בשליטה.
מספרים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שהכרתם בפגייה, הם מופיעים על הצג של המוניטור ועל המשקל בשקילה היומית, על גבי בקבוק החלב ועל המדחום הקטן שמודד את חום גופו של תינוקכם. המספרים האלו אחראיים לכל מיני תחושות שאולי חוויתם, חלקם משמחים יותר או פחות. ובעיקר, המספרים מאפשרים ביטחון.
תחושת הביטחון הזו נצרכת באופן יומיומי לא רק על ידכם אלא גם על ידי הצוות הרפואי שסובב סביבכם, כי אנחנו צריכים להרגיש בשליטה ובמספרים אפשר לשלוט. אפשר להוריד או להעלות את אחוזי החמצן או את מדדי ההנשמה, אפשר לכוון את החימום בהתאם לחום הגוף הרצוי, אפשר לחשב את כמות הכלכלה לפי המספר שהציג אתמול המשקל, ואם נרשמה עלייה במשקלו של התינוק- אין אושר גדול מזה!
אלא שההרגל להסתמך על מספרים הוא הרגל ממכר ובהיעדרו אנחנו עלולים להרגיש חסרי אונים. וכך קורה שלאחר תחושת האופוריה בעת השחרור מגיעות נחיתות קלות אך הן מורגשות בהחלט, כי בבית התינוק שלכם לא מחובר למוניטור ואתם לא יודעים מה הסטורציה שלו מאוחר בלילה כשאתם ישנים, והשקילה היומית מתרווחת לה, היא מתבצעת אחת לשבוע לכל היותר. יותר ויותר עוגנים שהיו חלק בלתי נפרד משגרת הפגייה שלכם הולכים לאיבוד בתוך ים ההחתלות ונדודי השינה.
יתכן שבשלב זה יגע הפחד: האם אני באמת יודע/ת לטפל בפג שלי לבד? האם הוא אוכל מספיק? ישן מספיק? עולה במשקל? ומה אני אמור/ה לעשות אם משהו משתנה?
המעבר מהפגייה הביתה הוא תהליך, וזה רק טבעי ללכת קצת לאיבוד בהתחלה. המטרה בשבועות הראשונים היא קודם כל להיגמל מהתלות שלנו במספרים ולהתחיל להכיר לעומק את התינוק שלכם, להבין את הצרכים שלו ולבנות בהדרגה את הביטחון שלכם כהורים.
האכלה: להכיר את הקצב של התינוק שלכם
אחד הנושאים שהכי מעסיקים הורים אחרי השחרור הוא האוכל. אצל פגים ההאכלה יכולה להרגיש כמו משימה של ממש. לפעמים שתינוק מתעייף במהלך האכילה, אוכל לאט, נרדם באמצע או מבקש לאכול בתדירות שונה ממה שציפיתם. חשוב לזכור שהמטרה היא לא רק כמה הוא אכל, אלא גם איך הוא אוכל ואיך הוא מרגיש במהלך ההאכלה. חווית האכילה חשובה לא פחות מהכמות אותה התינוק צורך בכל ארוחה.
בימים הראשונים כדאי להמשיך לפעול בהתאם להנחיות שקיבלתם מהפגייה בעת השחרור, במיוחד לגבי סוג המזון , כמויות, תדירות ההאכלות ותוספים אם ניתנו.
עם הזמן, תלמדו להכיר את השפה של התינוק שלכם ותזהו את סימני הרעב שלו, מתי הוא זקוק להפסקה ומתי הוא כבר עייף מדי בשביל להמשיך.
נסו לתת להאכלה להיות רגע רגוע ככל האפשר. מקום נוח, פחות גירויים, קצב שמותאם לתינוקכם והפסקות כשצריך יכולים לעזור להפוך את ההאכלה מחוויה מלחיצה לחלק מוכר ונעים בשגרה. סביר להניח שהתינוק שלכם יהנה משעות האכלה מספקת, במידה ואלו יחוו על ידו כרגעים שלווים ונעימים.
במידה ותשלבו הנקה, חשוב לבצע תהליך זה בהדרגה עד להנקה מלאה ( בד"כ בשבוע 40) ולהמשיך לשאוב חלב במקביל לארוחות אותן התינוק אוכל מבקבוק. במידת הצורך ניתן גם להיוועץ ביועצת הנקה שעוסקת בתחום הנקת פגים.
גם בנושא האכלה, כמו בכל נושא אחר, אין צורך להשוות לתינוקות אחרים. פגים מגיעים הביתה בשלבים שונים, עם צרכים שונים וקצב שונה. אם התינוק רגוע לאחר הארוחות (אך לא אפטי), מעביר שתן ויציאות ובמגמת עלייה במשקל- אין לכם סיבה לדאוג.
אך אם אתם מרגישים שההאכלה הפכה למאבק, שהתינוק מתעייף מאוד, מתקשה לאכול או שחל שינוי שמדאיג אתכם, כדאי להתייעץ עם צוות רפואי שמכיר את התינוק שלכם.
שינה: לתת למח זמן להתפתח
הפג נולד בשלב מוקדם של ההתפתחות המוחית, המח ממשיך להבשיל ולהתארגן גם לאחר הלידה. כל מיומנות נרכשת מקורה במח בשל דיו ושינה היא בדיוק המשאב לו זקוק המח המתפתח של הפג. במהלך שינה רצופה שלא הופרעה ע"י גירויים חיצוניים, המח של הפג עובר מספר מחזורי שינה שכל אחד אורך כחמישים דקות עד שעה. חשוב שלא להפריע את מנוחתו של התינוק בזמן הזה על מנת לאפשר התפתחות נאותה של מערכת העצבים. שגרת שינה קבועה לא מגיעה מיד, אך רצוי לאפשר לתינוק שינה רצופה של כשלוש- ארבע שעות בין הארוחות, במידת האפשר. כדאי לקבוע את אזור המנוחה במקום רגוע, חשוך ושקט ולהיעזר בשיטות עיטוף שונות על מנת לעזור לתינוק להירגע ולשקוע בשינה. חשוב מאוד להקפיד על סביבת שינה בטוחה ולהתעדכן בהנחיות משרד הבריאות בנוגע לשנת תינוקות בשנתם הראשונה. בזמן שתינוקכם ישן, קל מאוד להישאב למילוי הצרכים השונים של הבית, אך גם אתם צריכים לצבור מעט אנרגיה ולכן הקדישו חלק מהזמן הזה לפעילות אהובה, פינוק אישי קטן או לכל הפחות מנוחה.
עלייה במשקל, מעקבים ומרפאות: יש מי שעושה את החישובים בשבילכם
כבר במהלך השבועיים הראשונים תמצאו את עצמכם מבקרים אצל רופא הילדים וטיפת חלב, שם ישקלו את תינוקכם, יבצעו בדיקה פיזיקלית והערכת תזונה והתפתחות וינחו אתכם לפעול בהתאם. כמו שהזכרנו קודם- את המספרים תשאירו לצוות שמלווה אתכם. מה שחשוב לכם לדעת זה האם התינוק הקטן שלכם במגמת עלייה במשקל והאם יש ממצא חריג שדורש מעקב מצידכם או מעקב רפואי. על מנת להקל עליכם את המעבר מהפגייה הביתה, מומלץ לקבוע תור לטיפת חלב ולרופא ילדים כבר בימים הקודמים לשחרור, תבקשו תור לשלושה ימים עד שובע מהשחרור ותציינו כי מדובר בפג על מנת שיוכלו להיערך לקראתכם בהתאם, שכן בדיקה ראשונה של פג לאחר שחרור מהפגייה יכולה לקחת זמן רב יותר מאשר תינוק במועד. במידת האפשר, בקשו להתקבל ראשונים או אחרונים כדי למנוע חשיפה של אנשים וילדים חולים לתינוק שלכם, שכן מערכת החיסון שלו רגישה יותר, אך בשום אופן אל תבטלו תור רק בגלל שאין מקום פנוי בתחילת היום או בסופו. אל תאבדו עשתונות ושימרו על סדר עדיפויות ריאלי. במידת הצורך, התייעצו עם גורם מקצועי. בסופו של דבר חשוב שתשמרו על גישה בריאה ומאוזנת בכל הנוגע לשגרת היום עם תינוקכם ואל תמנעו מעצמכם להנות מהדרך החדשה הזו. אל תהפכו את הבית שלכם למבצר, להפך, תצאו עם התינוק או בלעדיו, תפגשו עם חברים ואל תחששו גם קצת להשוויץ בתינוק הקטן שלכם.
מתי כדאי לעצור ולהתייעץ? אם יש ספק – אז אין ספק
ברגע שתלמדו את השפה הייחודית של הפג שלכם- תדעו לשים לב גם לתמרורי אזהרה בדרך. שימו לב לשינויים משמעותיים באכילה, קושי נשימתי, חום גובה או נמוך, אפטיות או ירידה בחיוניות. כל ספק, קטן ככל שיהיה, שווה התייחסות ובדיקה. תסמכו על האינטואיציה הטבועה בכם כהורים וקחו את התינוק לבדיקה או לכל הפחות התייעצו עם גורם מקצועי מוסמך. במידה ותינוקכם אכן יזדקק לעזרה או לטיפול, מתן מענה רפואי מוקדם הוא בעדיפות עליונה.
להיוולד לעולם חדש: גם אתם צריכים זמן
עייפות, חרדה, חוסר ביטחון, הציפייה "לחזור לשגרה" כשבפועל אתם רק מתחילים ללמוד לצעוד את הצעדים הראשונים שלכם יחד. היו סלחנים עבור עצמכם, ובעיקר תאמינו בתהליך. לאט אתם לומדים להסתנכרן יחד בריקוד שבנוי מהנשימות הקטנות של היומיום, במקצב ובחזרתיות שמתאימה רק לכם. תקחו שוב אויר ותנשפו החוצה, לאט לאט הבית שוב חוזר הביתה.
המידע במאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. בכל חשש רפואי, שינוי מדאיג או מצב דחוף יש לפנות לרופא, למוקד רפואי או לגורם רפואי מוסמך.
